מנהג הקידוש הארוך בליל הסדר
מנהג שריפת "המן" – חלק ב’
הגאון המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל – ליום ההילולא ד’ באלול
זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל
קרא שאלהדברי זכרון לכבוד המנוח רבי יהונתן מאזוז זצ"ל – שנלב"ע ביום חמישי האחרון
"להקיף את הכל אי אפשר, על כן אכתוב מעט זכרונות מהזמן האחרון".
קרא שאלההלכות חודש אלול והסליחות – ב’
♦ דִּינֵי אֲמִירַת י"ג מִדּוֹת ♦ לִמְנוֹת י"ג מִדּוֹת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו ♦ אֹפֶן מִנְיַן י"ג מִדּוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בַּאֲמִירַתם ♦ תְּקִיעַת שׁוֹפָר בִּסְלִיחוֹת ♦ כַּוָּנָה וְדִקְדּוּק בַּסְּלִיחוֹת ♦ דִּקְדּוּקִים בְּנֻסַּח הַסְּלִיחוֹת ♦ מֵהִלְכוֹת תִּקּוּן חֲצוֹת ♦ תִּקּוּן חֲצוֹת עָדִיף מִסְּלִיחוֹת ♦ ועוד ועוד
קרא שאלהשפתי רננות יהלל פי
"אשמורה ראשונה לשמך חכינו…"
"סליחות!!! סליחות!!! קומו לסליחות!" – הדהד קולו של השמש המסור.
קרא שאלההספד מרן שליט"א על מרן הראש"ל הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל
[ערוך מדברים שנאמרו ביום פטירתו, בשעת ההלויה, ובאזכרת
קרא שאלהבבדיחותא ח"ב (מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל)
כדי לרדת מן ההר אל העם, היה מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל משתמש בכל דרך אפשרית – גם בהומור. באהבת זיכוי הרבים שפיעמה בו, לא התחשב בכך שהדבר עלול כביכול להוריד מרמתו התורנית, ועשה כל אשר לאל ידו, העיקר לקרב לבם של ישראל לאביהם שבשמים * לרגל חג הפורים, אספנו בחופנינו צרור דברי חידוד, שנינה ומליצה שיצאו מפי קדשו של מרן *
קרא שאלהכסא רחמים שלי – הרב ששון טרבלסי שליט"א
למד בישיבה בשנים: תשמ"ו-תשס"ד.
תפקיד כיום: דובר בית מרן ראש הישיבה. חבר הנהלה בעמותת מוסדות "כסא רחמים" ויו"ר מועצה דתית כפר סבא.
תפקידים בעבר: מנכ"ל מוסדות "אור המאיר" אלעד".
קרא שאלהאיתן מושבך…
| הרב תומר בוכריץ |
משה שפיר קאמרת!
כסא רחמים שלי – הגאון רבי דוד קרעי שליט"א
מתלמידיה הראשונים של הישיבה בארץ
תפקיד כיום: רב מושב זמרת וראש מוסדות "אהל משה" (הכוללים גני ילדים, ת"ת לבנים, בי"ס לבנות, וישיבת "ברכת ה’").
תפקידים בעבר: כארבע שנים רב בית כנסת טריפוליטאים בקרית הרצוג, ואח"כ שנתיים ר"מ בישיבת "נתיב השבים" בבארר שבע.
מרן ראש הישיבה על גדולתו של מרן בעל "היביע אומר" זצוק"ל (חלק ב’)
והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…
קרא שאלה